Nathalie Kertesz Maor

ناتالي كارتس ماؤور

נטלי קרטס מאור

Space Log, Artists in Space: July 2, 2020

Towards the end of her stay as a guest artist, Kertesz Maor shared about the creative process of the sculpture 'Talpiot' that will be hung on the facade of the Artists' Studios building.

יומן חלל, אמנים בחלל: ה-2 ביולי 2020

לקראת סיום שהותה כאמנית אורחת, קרטס מאור משתפת בתהליך יצירתו של הפסל 'תלפיות' שיתלה על חזית בניין סדנאות האמנים.1

Talpiot.

“Your neck is like the Tower of David, built in rows of stone (Talpiot); on it hang a thousand shields, all of them shields of warriors.”
Song of Songs, chapter 4, ver.4, E.S.V.

Fabric scraps and used clothing, disassembled and re-stitched with basic laboring, Thread and needle - create a piece of jewelry. An early human means of beautification, which maneuvers the gaze, used to emphasize or disguise something in the body on which it rests.

The body - a functional structure of a public art institution, dwells in a rugged and barren landscape, in competition for resources and attention.

Soft, temporary tissue that clings on to purposeful architecture, points- in a playful change of scale- a place in urban space. An Invitation for a momentary pause, reflection, re-enchantment.

I choose to work with found textile fabric, in secondary use, as a sculptural material. The fabric allows me to manipulate it and create a drawing in space. The color and texture are arbitrarily dictated. I am interested in the materials’ behavior.

To me, this always-available material is a by-product of the (consumption) culture at the specific point of time and place.

The aesthetic and ethical choice, surplus emitted for secondary use. Creation at almost no cost - apart of time and hand laboring.

תלפיות.1

"כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים"
שיר השירים, ד, ד

שאריות - בד ובגדים משומשים, מפורקים ונתפרים מחדש בעמלנות פשוטה. בחוט ומחט - יוצרים תכשיט. אמצעי אנושי קדום להתייפייפות, המתמרן את המבט, משמש להדגיש או להסוות משהו בגוף עליו הוא מונח.1

אותו גוף - מבנה פונקציונלי של מוסד ציבורי לאמנות, חי בנוף קשוח ושרדני. בתחרות על משאבים ותשומת-לב.1

רקמה רכה, זמנית, הנטפלת לארכיטקטורה התכליתית, במשחק של קנה מידה - מפעילה את המרחב העירוני על ידי הזמנה רגעית לעצירה, הרהור, הקסמות מהבלתי צפוי.1

אני בוחרת לעבוד עם בד טקסטיל משומש, ולהפעיל אותו כשימוש משני, כחומר פיסולי. הבד מאפשר לי רישום במרחב/ מניפולציה שלו. הצבע והטקסטורה מוכתבים שרירותית. מעניינת אותי ההתנהגות של החומר.1

אני רואה בחומר הזמין תמיד, תוצר לוואי של תרבות (הצריכה) בנקודת הזמן והמקום.1

הבחירה אסתטית, ואתית - מערכת של עודפים שנפלטו לשימוש משני. יצירה ללא עלות - תוצר של זמן ועמלנות.1

The material is my partner in telling the story. while in the project 'Naturalization' the family kit-bag was dismantled and my story of returning to the country was composed, into an enlarged material-culture product; a Yemenite jewel that echoes for me a vague childhood experience in Jerusalem, here, in 'Talpiot', I wanted to use the leftovers of clothes from the members of the Artists Studios, A timely landmark of my residency.

In a basic, laboring handy work, with the help of thread and needle, I try to weave new connections between people and space, to expand the possibilities of reading the city scape.

Inviting an experience of re-enchantment , an encounter with the mythical history, which lightly settles as a guest on the dense urban landscape.

The placing of art in the public sphere as a visual democratic action. The thought accompanied me - long before the cultural institutions have shut down.

החומר מספר איתי את הסיפור. אם ב׳נטורליזציה׳ הקיטבג המשפחתי פורק והורכב סיפור החזרה שלי לארץ לידי תוצר תרבות חומרית מוגדל - תכשיט תימני שמהדהד עבורי חויה עמומה של ילדות בירושלים, הרי שב׳תלפיות׳ ביקשתי להשתמש בעודפי בגדים של חברי הסדנאות. נקודת ציון בזמן, של סיפור השהות שלי בסטודיו.1

בעבודת יד פשוטה עמלנית, בעזרת חוט ומחט, יוצאת לטוות קשרים חדשים בין אנשים ומרחב , ולהרחיב את אפשרויות הקריאה של העיר.1

להזמין חווית היקסמות, מפגש עם היסטוריה מיתית המתיישבת, מתארחת, על קרקע עירונית דחוסה.1

הצבה של אמנות במרחב הציבורי: פעולה דמוקרטית, אזרחית .המחשבה מלווה אותי - הרבה לפני שנסגרו מוסדות התרבות.11

What lies between Craft and the urban fabric.

The ephemerality of the artwork. The placing of something temporary, on existing ground, gray- Invisible. An act giving presence.

Skipping playfully between scales. The details- a deep knowing of the fabric, fiber, texture.

A soft object, cuddly, tactile- but not accessible to touch.

.מה בין קראפט לרקמה עירונית

ארעיות היצירה. הצבה של משהו זמני, על קרקע קיימת, אפורה - בלתי נראית. פעולה של הצבעה, הנכחה.1

ניגודים. דילוג בין קנה מדה.הפרטים - היכרות מקרוב עם הבד, הסיבים, הטקסטורה - שבסוף יחווה במימד אורבני.1

אובייקט רך, חביק, טקטילי-אך לא נגיש למגע.1