Tamar Shippony |
תמר שיפוני
|
Space log, Artist in Space: March 31, 2020
Tamar Shippony, a resident of the Art Cube Artists' Studios, Writes to us about her feelings from these days that come out of Her studies and practice of Torah inscribing. |
יומן חלל, אמנים בחלל: ה-31 במרץ 2020
תמר שיפוני, אמנית סדנאות האמנים, כותבת לנו על תחושותיה מימים אלו שעולים מתוך לימודיה ועיסוקה המיוחד של כתיבת סת"ם.1 |
For a few months now I have been enjoying studying Torah inscribing.
My grandmother's father, Rahamim Sehayek, was a Torah Scribe in Iraq and it's very meaningful for me to feel his ink through my hand. So far, we have learned 11 letters and a few days ago, as I was writing, an Idea from Jonah's story has occurred to me: ** Summary for those who do not know the biblical story ** Jonah receives a prophecy from God to go and tell the people of Nineveh that they should stop their evil deeds.Jonah tries to avoid the prophecy and goes to the sea, where he boarded a ship. But the deity summons a storm and Jonah confesses to the ship's man that he is the cause of the storm and they receive permission from the deity to throw him to the sea. There in the sea, the deity summoned a big fish, and it says: “And the Lord appointed a huge fish to swallow up Jonah, and Jonah was in the belly of the fish for three days and three nights. And Jonah prayed to the Lord his God, from the belly of the fish. And he said: I called out from my distress to the Lord, and He answered me; from the belly of the grave I cried out, You heard my voice.” (Jonah, chapter 2, ver. 1-3) Only when Jonah entered a confined space, darkness and solitude,only then, did he enter a place of request, prayer and thanksgiving. I feel that you have to go through an experience of narrowing in order for the heart to open, and not out of habit, but out of a genuine need to find a connection of "From the depths I have called You, O Lord." (Psalms, chapter 130, ver.1), From the depths in the sea of our hearts and minds, where many times we call for help And prayer. In the "gut" of the fish, the gut is a digestive system, a place where transformation happens from one condition to another, a process where things can be digested. And in that dark and confined place, just like the way the embryo is created and undergoes a transformation for new life, one needs patience in the process and it takes time for the embryo to become a living person, only when there is a complete devotion within the darkness can life break through. This is a call to devote ourselves to the conceiving within the fish intestine. we are all concealed in our homes, like a seed in the rotting soil before it can grow, to devote and gather into ourselves perhaps so that we can be reborn. You are welcome to Tamar's website for a deeper Knowing of her artistic work and her rich world. |
כבר כמה חודשים שאני נהנית ללמוד ספירת סת״ם.1
אבא של סבתא שלי, רחמים סחייק, היה סופר סת״ם בעיראק ומשמעותי עבורי להרגיש את הדיו שלו דרך היד שלי.1 עד כה, כבר למדנו 11 אותיות ולפני כמה ימים, תוך כדי כתיבה, עלה לי מסר מהסיפור של יונה.1 ** תקציר למי שלא מכיר את הסיפור התנ״כי ** יונה הנביא מקבל נבואה מאת האלוהים ללכת ולהודיע לאנשי נינוה שהם צריכים להפסיק במעשיהם הרעים. יונה מנסה להתחמק מלמסור את הנבואה ויורד אל הים - שם הוא עולה על אוניה. אבל האלוהות מזמנת רוח סערה ויונה מודה מול אנשי האוניה שהוא הסיבה לרוח הסערה ואנשי האוניה מקבלים אישור מהאלוהות לשלוח אותו לים. שם במצולות הים מזמן האלוהים דג גדול, וכך כתוב:1 ״וַיְמַן יְהוָה דָּג גָּדוֹל, לִבְלֹעַ אֶת-יוֹנָה; וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג, שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת. וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה, אֶל-יְהוָה אֱלֹהָיו, מִמְּעֵי הַדָּגָה. וַיֹּאמֶר, קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל-יְהוָה--וַיַּעֲנֵנִי; מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי, שָׁמַעְתָּ קוֹלִי.״ (ספר יונה ב, א-ג)1 רק כשיונה נכנס למקום מצומצם, לחושך ולהתבודדות,1 רק אז הוא נכנס למקום של בקשה, תפילה והודיה.1 מרגיש לי שצריך לעבור דרך חוויה של צמצום כדי שהלב יפתח, ולא מתוך הרגל, אלא ממש מתוך צורך למצוא חיבור כי ״מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה״ (תהלים, פרק קל, א), מהמעמקים בתוך הים של ליבינו ונפשינו, הרבה פעמים שם אנחנו קוראים לעזרה ותפילה.1 ב״מעי״ של הדג, מעי כמערכת עיכול, מקום שבו קורה טרנספורמציה ממצב אחד למצב שני, תהליך שבו אפשר לעכל דברים מחדש.1 ובמקום חשוך ומצומצם, ממש כמו עובר שנוצר ועובר טרנספורמציה לחיים חדשים, צריך אורך רוח בתוך התהליך ולוקח זמן לעובר להפוך לאדם חי, ורק כשיש התמסרות מלאה בתוך החושך החיים יכולים לבקוע דרך.1 זאת קריאה להתמסר לעיבור בתוך מעי הדג, כולנו ספונים בתוך ביתנו, כמו זרע בתוך האדמה הנרקב לפני שיוכל לצמוח ממקום חדש, להתמסר ולהתכנס לתוך עצמינו אולי כדי שנוכל להיוולד מחדש."1 מוזמנים להיכנס לאתר של תמר להיכרות מעמיקה יותר עם עשייתה האמנותית ועולמה העשיר.1 |